על המובן מאליו – לסבתא שלי, ולכל הסבתות בכלל   Leave a comment

מדי פעם יוצא לי לספר למישהו משהו על סבתא שלי. 'סבתא שלך?!' מגיעה כמעט תמיד התמיהה, 'איזה כיף לך!'

במשך זמן רב לא הבנתי מה הסיפור הגדול. סבתא שלי, ברור. מה, לא לכולם יש סבתא כזו, שאפשר להתווכח איתה על פוליטיקה, ולהתייעץ איתה בענייני חינוך, ולשמוע ממנה את כל ההיסטוריה של מדינת ישראל וקצת לפני, ולצאת איתה לטיולים? סבתא כזו, שהילדים שלך רצים לחבק אותה, אבל יכולים גם לשחק איתה בסוס, לקפוץ עליה ולרוץ איתה בחצר?

זה הלא מובן מאליו.

אוי, איזה ביטוי נורא. לאילו מוניטין גרועים הוא זכה, הקלישאה הנצחית לפרידה של בני-זוג.

אבל רק כאשר הבנתי, סבתא, שאני רואה בך מובן מאליו, הצלחתי להבין עד כמה משמעותית את בשבילי.

רק כאשר הבנתי עד כמה את חלק בלתי נפרד מחיי – מהילדות שלי, דרך ההתבגרות והבגרות הצעירה שלי, ועד להיותי בעל מקצוע ואב (בשאיפה), את תמיד שם. בין אם בארוחת צהרים חמה או בקלטת מעבר לים, בשיחה פוליטית מתסכלת (כי לא הסכמת איתי) או במשחק עם הילדים שלי, את תמיד שם.

סבתא יקרה לי עד מאד. יותר ויותר אני מגלה, שכאשר אני חושב על העולם שבו אני רוצה לחיות, על החברה והמדינה בהן אני רוצה לגדל את ילדי, התמונה הזו צבועה בצבעי הסיפורים שלך, החוויות המשותפות איתך, הערכים שהנחלת לי מבלי שידעתי כלל.

את כל הדברים האלו ועוד רבים הייתי צריך לומר לך כבר מזמן, אם רק הייתי יודע איך. מזל שיש ימי-הולדת. הזדמנות נהדרת לומר לך תודה על כל מה שאת בשבילי, בשבילנו, בשביל הילדים שלנו, תודה על שאת חלק מובן מאליו מחיי. יכול רק לאחל לעצמנו עוד רגעים יפים רבים ביחד, ולקוות שנדע להשיב לך כגמולך ולהרוות אותך נחת.

סבתות

פורסם 7 באוגוסט 2013 על ידי פרלשטיין-דביר Perlstein-Dvir ב-הורות

תגים: ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: