האפולוגיה של פדגוגוס   7 comments

טריגר – פוסט ארוך. מי שרוצה תקציר מוזמן לצפות בסרטון שעלה היום בכאן באמת, אבל אני כבר אומר שהעמדות שלי מוצגות שם מעט בפשטנות.

נתחיל מהשורה התחתונה – אני כן בעד שינוי לוח החופשות. המבנה הנוכחי של שנת התלמידים הוא קודם כל לרעת התלמידים. אחר-כך הוא גם לא טוב לי כמורה, ולהורי התלמידים באופן כללי. אפילו יש לי הצעה מעשית איך לסדר מחדש את לוח השנה – כתבתי עליה כאן ובוואלה לפני ארבע שנים, והצגתי אותה היום לחברת-הכנסת איילת נחמיאס-ורבין. אבל לפני שמקצרים את החופשות, וזו הנקודה שרציתי להעביר בסרטון, אני רוצה – גם כהורה וגם כמחנך – שיישאלו כמה שאלות, שאף אחד לא מעלה כיום.

אז כמה שעות עובדת מורה? אין לזה, כמובן, תשובה אחת. רשמית – מורה ביסודי עובדת 36 שעות בשבוע, מורה בתיכון 40. למה רשמית? כי מקצוע ההוראה הוא אחד מהמקצועות (בהחלט לא היחיד) שבהם חלק לא קטן מהעבודה נעשה בבית, ולא נספר. וכן, זה בהחלט דבר שמאפיין מקצועות בהם רוב העובדים הם עובדות.

אז לא, אין לי נתונים מסודרים על מספר השעות שעובדות מורות בפועל. אף אחד (למיטב ידיעתי) לא עשה מחקר בעניין, ונראה שכמעט לאף אחד אין עניין לערוך מחקר שכזה. אני יכול רק להציע את מה שאני יודע (בינתיים) על העבודה שלי. ב-26 באוקטובר האחרון החלטתי להתחיל לעקוב אחרי שעות העבודה שלי, במשך שנה שלמה (365 ימים).

בינתיים, בשמונת החודשים שחלפו (249 יום, ליתר דיוק), עבדתי 1632 שעות.07.01

אם כוללים סופי-שבוע וחגים, זה אומר קצת יותר משש שעות וחצי ליום.

אם סופרים רק את הימים שאני אמור לעבוד בהם, זה קצת יותר מאחת-עשרה שעות וחצי ליום.

דרך אגב – בינתיים, מאז ששנת הלימודים הסתיימה, עבדתי 32 שעות.

אבל האמת היא, שמספר השעות הוא רק חלק מהתמונה. מה שיותר חשוב כאן הוא מספר שעות ההוראה בפועל, כאשר במספר הזה כללתי גם הוראה פרונטלית של שיעורים וגם שעות פרטניות. מבט מהיר מראה, שזה פחות משליש. כלומר, על כל שעה שאני מלמד, אני צריך (בפועל, כן?) יותר משעתיים. אם ניקח משרה של 40 שעות, שהיא ההגדרה למשרה מלאה של מורה בתיכון במסגרת עוז לתמורה, זה אומר 13 שעות הוראה ו-27 שעות תומכות הוראה.

אלא שעל-פי אותו הסכם, אני אמור ללמד 24 שעות פרונטליות ועוד 6 שיעות פרטניות. כלומר 3/4 מהמשרה שלי. ולכן חלק כל-כך גדול מהעבודה שלי נעשה בבית, לאחר שעות העבודה הרשמיות.

ולכן האמירה בסרטון היא, אל תגעו לי בחופשות. כי לפני שמוסיפים לי ימי עבודה, צריך לתקן את מבנה המשרה שלי, כך שכל העבודה שאני עושה תיכלל בשעות העבודה הרשמיות. ואז, נגלה שבכל מקרה צריך להוסיף הרבה מאד מורים למערכת, ואז, כשיהיו עוד מורים, אפשר יהיה גם לדבר על הוספת ימי הוראה.

והנה כבר מופיעות כל התגובות על הבכיינות של המורים. אז לא. אני לא מתבכיין. אני אוהב את העבודה שלי ואני עושה אותה בשמחה ובאהבה. אלא שנמאס לי מזה, שכולם בטוחים שהם יודעים טוב יותר מאיתנו, המורות והמורים, איך צריך לעשות חינוך. שכולם בטוחים, שחינוך זה לא מקצוע, וכל אחד יכול לעשות את זה. אז זהו, שלא. זה מקצוע כמו כל מקצוע אחר, עם ידע תאורטי ומעשי, ובעיקר התבססות על המון המון ניסיון בשטח, ועוד יותר מזה – על לב פתוח ונכון לשמוע, להכיל וללמוד.

וזה עיקר הדבר, שמחאת החופשים מפספסת. יש המון מה לתקן במערכת החינוך, אבל לא נצליח לתקן את הדברים כל עוד נעבוד בשיטת הטלאים, ולא נשאל את עצמנו את השאלות החשובות באמת:

איזה מין חינוך אנחנו מבקשים עבור ילדינו? מה אנחנו מצפים שיקרה להם שם?

רק אחר-כך, לפי התשובות לשאלות האלו, נוכל לשאול אילו מורות ומורים אנחנו רוצים שהם יפגשו? כמה כאלו בכל שבוע? מה אנחנו רוצים שילמדו אותם?

ורק אז, בשלב הבא, נוכל לשאול איך אנחנו רוצים לארגן את שנת הלימודים, כמה ימים חשוב לנו שהילדים שלנו ילמדו, וגם – כמה ימים אנחנו רוצים שהם יהיו בחופש – כי חופש הוא חשוב בפני עצמו.

אז כן, צריך לתקן את לוח החופשות. אבל צריך לעשות את זה בצורה רצינית ומעמיקה, שתטפל באופן עמוק בצרכים של הילדים של כולנו ובחוליים של מערכת החינוך. ויותר חשוב – צריך לעשות את זה ביחד – הורים, מורים, ותלמידים.

פורסם 2 ביולי 2017 על ידי פרלשטיין-דביר Perlstein-Dvir ב-Uncategorized

7 תגובות ל-“האפולוגיה של פדגוגוס

לקבלת עדכונים לתגובות באמצעות RSS.

  1. קודם כל כל הכבוד, הסרטון אינו מתנצל ומוכן להתמודד עם שיח ציבורי לא פשוט, בלשון המעטה. אז כל הכבוד, ותודה.
    אני חושב שההבדל המשמעותי בין הפוסט הזה לסרטון בכאן הוא משמעותי ומבחינתי משוחח על נקודת הפתיחה לדיון הציבורי הנוכחי.
    בעוד שכאן אתה מתייחס לשינויי החופשות בצורה עניינית ומאתגרת, בסרטון אתה מוותר על הדיון הזה ופונה כמעט היישר לדיון הציבורי על איזה הוא חינוך אנו כחברה דורשים… לא לפני שאתה מבסס את החופשות על איגודיות עובדים. בעוד שכאן, אתה מוכן להתגושש עם השאלות הפשוטות שבהם עוסקים וזה לוח הלימודים.
    אני חושב שסרטון בו היית מצליח לשלב את שניהם, היה יכול להפליא, להפליא…
    ולייצג את השיח הפדגוגי עם פרספקטיבה ציבורית אחראית, דיאלוגית ופרופסיונאלית.

  2. ראשית כל, הדוגמא שלך לגבי מספר השעות אינה רלוונטית בהכרח לכל המורים. רפורמת עוז לתמורה הקצתה למורה הרבה שעות עבודה בתוך בית הספר בשביל כל הדברים שאמורים לעשות בבית. יכול להיות דאתה מורה משקיען – יישר כח. זה לא מלמד על כל המורים.
    שנית, חשוב להבין שלנו כהורים מסגרת בית הספר היא בהחלט קודם כל בייביסיטר. אין כל בושה לומר את זה. גם עבור הילשים – אתה חושב שהם באים ללמוד? הם באים קודם כל לפגוש את החברים.. כמובן שהלימודים חשובים, אבל אם ההעמקה בלימודים באה על חשבון הבייביסטר אז לא תודה.
    שלישית, אין שום הסכם קיבוצי שהמורים חתומים עליו בנוגע לימי חופשה בשנה. זה פורסם בדהמרקר.

    לסיום, הבעייה שלי עם המורים, ויש לי כמה כאלה במשפחה, היא שהם בכלל לא מבינים מה זה לעבוד עם 12 ימי חופשה בשנה. בוא ניתן דוגמא: כתבת שאתה עובד לםי החישוב שלך 6.5 שעות ביום כולל שבתות וחגים, וללא שבתות וחגים 11 שעות. איפה נכנס חול המועד בתוך זה? בחגים נכון? כי אתה לא יודע מה זה לעבוד בכל המועד.. ברור שזה חופש.. אז זהו שלא.. ולא, הפיתרון זה לא לתת לכולם המון ימי חופשה כי אין למדינה כסף לדלם את זה. ככה פשוט.

    והבעייה הגדולה היותר – ארגוני המורים שמסרבים לכל דיון או פשרה בנוגע לחופשות, גם אם יגולם בכך פיצוי בשכר למורים. וגם מסרבים לפיטורי מורים גרועים או לכל שינוי במערכת. חבל שאתם נותנים לזה יד.

    ואסיים בכך שלמרות כל זה, מערכת החינוך בישראל מצוינת, לפחות זו שאני נתקלתי בה. מורים שבאמת נותנים את נשמתם למען התלמידים. ועל כך תודה.

    • א. אני בהחלט מורה משקיע. וכהורה, אתה צריך לדרוש שכל המורים של הילדים שלך יהיו מורים משקיעים. אבל רפורמת עוז לתמורה ממש לא מספקת לי מספיק שעות לעשות את כל העבודה שלי בביה"ס.
      ב. אם ביה"ס הוא קודם כל בייביסיטר עבורך זה מאד חבל. אז קח בייביסיטר. אני באתי ללמד ולחנך, וכמוני כל המורות שאני מכיר.
      ג. מה שפורסם בדה-מרקר הוא נכון טכנית וחבר משמעות מהותית. מורה שנכנסת למערכת יודעת שאלו תנאי ההעסקה שלה, וזה שווה-ערך לחוזה עבודה.
      ד. אני עובד כמעט בכל בחופשים. אבל אתה צודק – לחלק את מספר השעות שלי במספר ימי העבודה המשקיים שהיו מאז ה-26 באוקטובר.אתה תגלה שזה עדיין יוצא לפחות 8 שעות ביום, כך שגם לשיטתך את מכסת שעות העבודה שלי אני ממלא.
      ה'. אתה צודק לגמרי לגבי ארגוני המורים, אבל אתה מוכרח להבין שהתקפה על המורות היא לא הדרך להתמודד עם המצוקה של ההורים.

    • "ראשית כל, הדוגמא שלך לגבי מספר השעות אינה רלוונטית בהכרח לכל המורים. רפורמת עוז לתמורה הקצתה למורה הרבה שעות עבודה בתוך בית הספר בשביל כל הדברים שאמורים לעשות בבית. יכול להיות דאתה מורה משקיען – יישר כח. זה לא מלמד על כל המורים" . – אינני מורה בעוז לתמורה, אלא באופק חדש אז אענה על זה. כמה שעות הרפורמה בדיוק הקצתה? 5 שעות, 5 שעות במשרה של 36 שעות. כלומר, אני מלמד 26 שעות פרונטליות, אח'כ 5 שעות פרטניות, שזה כמו שיעורים פרטיים ל 5 ילדים בדרכ, ואז יש 5 שעות הכנה. 5. זה כולל ישיבות, שיחות עם הורים, הכנת שיעורים, בדיקה…. וכו. זה לא קשור למשקיען, זה קשור ךמשימה בלתי אפשרית, או כזו שדורשת הפקרה.

      "שנית, חשוב להבין שלנו כהורים מסגרת בית הספר היא בהחלט קודם כל בייביסיטר. אין כל בושה לומר את זה. גם עבור הילשים – אתה חושב שהם באים ללמוד? הם באים קודם כל לפגוש את החברים.. כמובן שהלימודים חשובים, אבל אם ההעמקה בלימודים באה על חשבון הבייביסטר אז לא תודה." – נכון, בית הספר הוא קודם כל ביביסיטר. בייביסיטר של ציבור עובדים החל מהמהפכה התעשייתית. אך זאת לא מטרתו המוגדרת ועל כך הוא אינו נמדד. אם יש רצון להשגחה, אז קיימים שלל פתרונות שאינם מחייבים שינוי כה רדיקאלי. למשל, בית הספר של הקיץ, או מתנסים וכו. אם אין צורך באנשי המקצוע, אין צורך. רק חשוב לומר, שלתת לאיש מקצוע לעשות עבודה לא שלו, רק כי יש זמן בשעות העבודה, אינה נתפשת בימינו כמעודדת פיריון.
      "שלישית, אין שום הסכם קיבוצי שהמורים חתומים עליו בנוגע לימי חופשה בשנה. זה פורסם בדהמרקר." – לא קראתי את המקור, אך לאחר כמה ציטוטים אנימחושב שכל הכבוד על העבודה של דה מרקר, אך היא אינה משמעותית מבחינתי עקרונית, אלא מייצגת איזה מהלך טקטי. זאת בשל העובדה שאני לפחות, די בטוח שגם כתפישה וגם בבית משפט, הסדר (גם אם אינו כתוב) שמתקיים כל כך הרבה זמן יכול להיחשב כהסכם וכהבנה כי פגיעה בו היא פגיעה בהסכם. ולכן, התדרשות עקרונית לדעתי משמעותית יותר.

      "לסיום, הבעייה שלי עם המורים, ויש לי כמה כאלה במשפחה, היא שהם בכלל לא מבינים מה זה לעבוד עם 12 ימי חופשה בשנה. בוא ניתן דוגמא: כתבת שאתה עובד לםי החישוב שלך 6.5 שעות ביום כולל שבתות וחגים, וללא שבתות וחגים 11 שעות. איפה נכנס חול המועד בתוך זה? בחגים נכון? כי אתה לא יודע מה זה לעבוד בכל המועד.. ברור שזה חופש.. אז זהו שלא.. ולא, הפיתרון זה לא לתת לכולם המון ימי חופשה כי אין למדינה כסף לדלם את זה. ככה פשוט." – פרט אולי לסיום, זו תשובה שנתפישת בעיני כתמוהה או מתממת. ברור שהצב לא ברור. ברור שיש כאת אנומליה. אני חושב שעם זה רועי ואחרים מנסים להתמודד. אני חושב שאתה לא מוכן להבין את המצב שלנו. כלומר, הדרישה הזו, לעבוד במה שמוגדר חופשים שלנו. לעבוד בשבתות, לילות וכל השאר, אינה ראוייה. אינה אפשרית ושוחקת בצורה בלתי סבירה. למשל, ישראל אחד מכל 4 מורים עוזבים את המקצוע ב5 השנים הראשונה. יש כאן בעיה. בעיה מורכבת שהתייחסות "הבעיה שלכם המורים" כאילו זו בעיה של צד אחד היא בעייתית ולא מובילה לפתרון מושכל.
      וכאן אולי חשוב לציין כי ההתייחסות לאירגוני העובדים כבעיה מוסרה בבלוג הזה, לאחר כל הכתיבה של רועי על אירגוני העובדים. בם אני אינני מאמין באי הידברות, אך ברור שאסטרטגייה זו היא המוצלחת ביותר אם מתבצרים בהאשמות ועלבונות. עם זאת, הלוואי ורשויות החוק ייתנו יד לפתרונות ראויים יותר בתוכם.
      ולסיום, כך בדרך כלל מסיימים אנשים את דבריהם העולבים באנשי החינוך. כאילו יש איזה הפרדה בין אלה שנותנים את ליבם ומרצם לבין המורים ההם, המערכת חינוך וכו. כביכול הם מקרים פרטיים שצריך להפריד מכלל המערכת המסואבת. למה זה ככה? למה פתאום התנצלות?

  3. מערכת החינוך היא ההתגלמות הנוראית ביותר של האטטיזם הישראלי. הבעיה שלך היא עם הבוס שלך. מניח שכמורה ומחנך אתה משתדל לראות כל תלמיד כאינדיווידואל עם העדפות משל עצמו. אתה מבין שהמוטיבציה של כל תלמיד היא ייחודית ותלויה באופי שלו ובזיקה שלו לתחומי חיים שונים. מערכת החינוך לא מתייחסת אליך באופן כזה, והיא אמורה אולי, אבל היא פשוט לא יכולה.
    לא צריך "לדבר על זה". אין טעם שנרים באוויר מיליוני דעות שונות כדי שבסוף פקיד יעביר רפורמה מיותרת של מיליארדים בגירעון (הכסף הזה שהילדים שלנו ישלמו – ע"ע לדאוג לעתיד ילדינו).
    את מערכת החינוך יש להפריט. את בית הספר יש לפרק. לדבריך – ראשית – יש להתיר חופש בחינוך לא ממלכתי ("בלתי פורמאלי"), לאפשר הום סקולינג ולאפשר הקמת בתי ספר פרטיים כך שאתה תוכל לבחור את חוזה העבודה שלך ותנאי העסקתך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: