ארכיון עבור התג 'צופים'

אנחנו דורשים שתפסיקו להקשיב לנו!   2 comments

איך אמרו היהודים כשבאו? הבטחתם סביר?

אז כן – צריך לומר בפה מלא – הכזבנו אתכם. אני, והדור שלי, ודור ההורים שלי. כולנו ביחד וכל אחד לחוד. לא הצלחנו לתת לכם את המדינה שמגיעה לכם, את העתיד הראוי לכם. ואין דוגמה ברורה יותר לאכזבה הזו מאשר הצעדים האחרונים של ממשלת ישראל, אשר הוציאו את תנועות הנוער ממשרד החינוך והביאו לפגיעה בתקציבי התנועות. מגיע לכם יותר, באמת שמגיע. כבר ב-1918 כתב הפילוסוף מרטין בּוּבֶּר:

"הנוער הוא הסיכוי הנצחי לאושרה של האנושות, אשר מופיע בפניה פעם אחר פעם, והאנושות שבה ומאבדת אותו"

לפי בובר, אין זו אשמתו של הנוער, שהוא אינו מצליח לממש את הסיכוי הזה – הוא ניצב בפני כוחות אדירים, אשר מאלצים אותו להתבגר, להצטרף אל העדר, לשחות עם הזרם, להתאבן. גם אנחנו היינו פעם אתם. גם אנחנו התבגרנו ונעשינו אנחנו.

אבל זה לא אומר, שזו גזירת גורל. שאין מה לעשות. אין שום סיבה, שתקבלו את המציאות הקיימת בתור המציאות האפשרית היחידה. לא אתם. לא עכשיו. כי זה הזמן שלכם, זו ההזדמנות שלכם. דווקא בימים הטרופים הללו, בהם נדמה שאי-אפשר כבר לעשות שום דבר כמו פעם, זה הזמן שלכם להמציא את עצמכם מחדש – את תנועות הנוער שלכם, את החוקים על-פיהם הדברים מתנהלים, את החברה הישראלית כולה. דווקא ברגעים הללו יש לכם את החירות לבוא ולומר – מה שהיה איננו מה שיהיה.

צאו החוצה; הניפו את נס המרד; קחו אחריות על עצמכם, על התנועה שלכם, על השכונה שלכם; חפשו מה אתם יכולים לעשות, במה אתם יכולים לעזור; גלו את כל המקומות בהם אתם לא באמת זקוקים לנו, המבוגרים, שנגיד לכם מה מותר ומה אסור. אינני יכול – גם כי אינני יודע וגם כי אין לי הזכות – להגיד לכם מהם הדברים שנכון לעשות. אבל אם תשלבו ידיים, אם תתגברו על הפחד, תגלו שהתשובות נמצאות בתוככם – אתם יודעים יותר טוב מכולם במה אתם טובים, למה אתם מסוגלים. ש"שים, שכבות בוגרות בתנועות השונות – אינכם מתארים לעצמכם אילו דברים מופלאים אתם מסוגלים להשיג! אך לשם כך יהיה עליכם להעז לוותר על המוכר, על הנוח, לצאת אל הביצות הקשוחות של החברה הישראלית.

המדינה הזו נולדה מתוך חוסר הנכונות של צעירות וצעירים לקבל את המציאות הקיימת, מתוך אמונה לוהטת שאפשר ליצור עולם יפה וטוב יותר. האמונה הזו היא בדיוק מה שחסר לנו כיום, כחברה וכמדינה. ואת האמונה הזו תוכלו רק אתם לספק. את המאמר הקצר שלו מסיים בּוּבֶּר בדברים הבאים:

ברם זה ייחודן של התקופות שבהן חלים בחיי העמים והאנושות כולה משברים גדולים מבית ומחוץ … שמתמרדות הן בחוק ההתמדה ומעיזות להציל את מרץ-הנוער שלא נתפורר ולהצמיח ממנו מעשה הפיכה, מעשה חידוש. תקופות אלו מדברות אל הנוער בלשונות של אש, הן תובעות ממנו אף מצוות עליו, שלא ייכנע, שיעמוד בפני הרעה, שיציל את הנפש ושיעשה את מעשהו. והנוער שומע בקולן … הוא עושה כמעשה יהושע בגבעון: הוא משהה את השמש בשמיים למען יושלם מפעלו. הוא מאריך בשעה אחת, בשעה אחת גדולה, את נעוריו ועושה ומקיים את מצוותה של שעת המפנה.

נכון, זו לא אשמתכם. לא אתם גרמתם לקורונה לא אתם דרדרתם את המדינה למקום בו היא נמצאת כרגע. ובכל זאת, האחריות היא גם שלכם – האם תדעו להשהות את השמש ברקיע לעוד שעה אחת גדולה? האם תדעו להגביה את הרקיע עוד קצת, כך שנוכל כולנו לחזור ולנשום?

מחנות הקיץ השנה – בכיכרות וברחובות   2 comments

איזה כיף זה בתנועת הנוער, נכון? אתם עושים מה שאתם רוצים, אתם מחליטים, אתם מובילים…

צר לי. אתם רק חושבים שאתם עושים מה שאתם רוצים. אתם עושים כל מה שהמבוגרים רוצים, ורק מה שהם רוצים.

תגידו, מה יקרה, אם לא תעשו מה שהמרכז אומר? אם, למשל, תלכו להפגנה בחאקי, רק כי ככה החלטתם?

מה יקרה אם תחליטו, שאתם לא מוכנים יותר, שמבוגרים ינהלו לכם את התנועה? שיש לכם גם משהו משלכם לומר?

שיהיה ברור – אני לא טוען, שלא כדאי להקשיב למבוגרים. הנה, בדיוק עכשיו אני מבקש שתקשיבו לי.

אבל מה, בעצם, צריך להיות התפקיד של המבוגרים בתנועת הנוער? לנהל, לקבוע ולהכתיב, או ללוות, לייעץ, לכוון, ורק אם צריך – גם להגן?

כי מהי תנועת הנוער אם לא הפגנת האמון הגדולה ביותר של מבוגרים בכם, בני הנוער? אמירה, שאנחנו חושבים, שאתם מסוגלים לנהל את עצמכם?

בשורה התחתונה, למבוגרים בתנועה צריכה להיות זכות וטו לגבי נושא אחד בלבד – בטיחות. זו אחריותם כלפינו, ההורים.

כל השאר חייב להישאר בשיחה, בלמידה משותפת, בהתייעצות, ובהחלטה שלכם – חברי התנועה.

וכן, אני מתכוון ברצינות גם לזה, שאתם מסוגלים לנהל בעצמכם את תקציבי השבט וההנהגה. בחיי.

אז מה יקרה אם תחליטו, שאתם לא מקשיבים יותר? רק דברים טובים.

לא, כמובן, אם תחליטו שמותר לגנוב, ללכת מכות ולהשתכר בשבט.

אבל אם תחליטו, שיש דברים שאתם רוצים, שאתם מאמינים בהם, שחשובים לכם, ושאתם מוכנים לעבוד כדי להשיג אותם וכדי שהם יקרו, מוטלת עליכם החובה להפסיק להקשיב למבוגרים ולגרום לאותם דברים שאתם מאמינים בהם להתממש. אם תדעו מה בוער בכם, מה אתם רוצים לשנות, ולאן אתם רוצים ללכת, אם לא תקשיבו למבוגרים יקרו רק דברים טובים.

צבע אחד היה חסר מאד במחאה של הקיץ האחרון – חאקי.

זו המדינה שלכם, העתיד שלכם, וזו זכותכם – וגם חובתכם – לקום ולהיאבק עליה.

תאמרו, "אבל זה פוליטי!" נכון – זה מאד פוליטי. אבל גם לשבת בבית, לא לקחת חלק במאבק על עתיד המדינה ולהגיד שזו אשמת המבוגרים שלא מרשים לכם, זו אמירה פוליטית. אתם אומרים שמה שקורה היום במדינה שלכם הוא בסדר, או לכל הפחות – שזו לא אחריותכם לשנות את זה.

החברים של נטאשה אמרו – צפוי שינוי. אבל שום שינוי לא צפוי כאן, אם לא תקחו אחריות ותגידו – אנחנו צופים שינוי!

פורסם 19 במאי 2012 על ידי פרלשטיין-דביר Perlstein-Dvir ב-חינוך

תגים: , , ,

%d בלוגרים אהבו את זה: